פסק-דין בתיק ת"ק 12432-01-11

מבוא

1.           תובענה לפיצוי עקב נזקי רכוש לרכב.

הטענות

2.           לטענת התובעת ביום 30.8.2010 כשנסעה בכביש מספר 5 האטה למראה האטה של רכב שלפניו  אך הנתבע התנגש בה מאחור כי לא נזהר.טורח התובע ומפרט כיצד סמוך לקרות התאונה סירב הנתבע 1 בתחילה ליתן פרטים  והיא נאלצה לפנות למשטרה כדי לבררם וכלשון התביעה "לעבור תלאות" לשם כך.

3.           הנתבעים  לא כפרו בקרות  התאונה אלא בנסיבותיה וטען כי האחריות רובצת על כתפי התובע כי לטענתו  נגרמה בעת שהנתבע נהדף על ידי רכב אחר שנמלט . דהיינו , לפי תאור זה המדובר ב"תאונת שרשרת" שבה רכבה של התובעת נסע ראשון (להלן: "הרכב הראשון"), רכבו של הנתבע נסע בעקבותיו (להלן: "הרכב השני"), ורכב שנמלט  נסע אחריו. (להלן: "הרכב השלישי").

הראיות

4. בדיון העידו התובעת  והנתבע . בנוסף היו בפני מסמכים בכתב שצורפו לכתבי הטענות. 

5. מעדות התובעת אציין את הדברים הבאים:

א.      חזרה על עיקרי גרסתה בכתב התביעה וטענה כי רכב שלפניה האטה בצורה פתאומית והאטה עד כדי עצירה ולא פגעה ברכב שמולה.

ב.       סירב למסור פרטים נכנס לרכב

ג.        עדותה נשמעה רהוטה וכנה

6. מעדות הנתבע אציין את הדברים הבאים:

א.      עדותו נשמעה מגמתית וחמקנית

ב.       לדבריו נסע במהירות של כ90 קילומטר לשעה לפתע ראה שהתקרבה לרכב אחר כשזה שעמד לפניה עמד לגמרי ונאלצה לעצור עצירת חרום ולמזלו היה מספיק רחוק לעצור בהדרגה .

ג.        למשל משנשאל בנוגע לאי מסירת פרטים  לבסוף הובהר שמסר רק את מספר הרכב ולא פרטי ביטוח .תחילה לא אמר שלא  מוכן לתת פרטים אלא שאמר שבגלל שהנזק קטן מאד חשש להפעיל השתתפות עצמית.

דיון והכרעה

7. לפני  גרסאות מקוטבות אך שומה להכריע בינן ככל הניתן בלא לפנות לנטל הראיה

8. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות בנספחיהם,  הגעתי למסקנה כי האחריות לתאונה על הנתבע שנהג בחוסר זהירות לפני האירוע ואף שלא כדין משלא מסר פרטים לאחריו  זאת מהטעמים הבאים

אשמו של הנתבע